הדפסה

העולם לא סובב סביבך: הרעיון שהוביל להסתכלות שונה על העולם שלנו, בו אנו חיים.

on .

ניקולאוס קופרניקוס היה הראשון לטעון כי השמש היא זו שנמצאת במרכז מערכת השמש ומסביבה סובב כדה"א וכי אין שום דבר מיוחד בכדה"א שכן החיים פה נוצרו בגלל תנאים מסוימים. רעיון שכזה לא התקבל בברכה לפני 500 שנה.

השמש היא כוכב המפיק אנרגיה בתהליך גרעיני של הפיכת מימן להליום בצורה יעילה כבר מעל 5 מליארד שנים ותמשיך לעשות זאת לתקופה ארוכה מאוד עד אשר יגמר המימן, אז השמש תכבה. לפני שתכבה היא תגדל פי 200 ותבלע את כוכבי הלכת הקרובים אליה ובניהם כדה"א. ולכן  אם תבואו לבקר במערכת השמש בעוד 7 מליארד שנים, תמצאו במקום השמש כוכב הקטן ממנה פי 100 ומסתו כמחצית ממסת השמש. כוכבי הלכת חמה, נוגה וכדה"א יעלמו, אך מאדים עדיין יהיה קיים. לפני שכל זה יקרה יש לאנושות מספיק זמן לחקור את הסביבה והמרחב בו אנו חיים.

אם שאלתם את עצמכם למה דווקא במערכת השמש, בכדה"א התפתחו חיים, התשובה היא בגלל הבינוניות. כדה"א הוא כוכב לכת בינוני במרחק מדויק המאפשר קיומם של מים נוזליים ומכך קיום חיים. בינוניות היא גם נחלת השמש. השמש היא כוכב בגודל בינוני ביחס למעל 500 מליארד כוכבים אחרים הנמצאים בגלקסיה. כוכבים הכבדים מהשמש מתפוצצים לאחר זמן קצר מדי, לעומת זאת כוכבים קלים מדי לא פולטים מספיק אנרגיה ולכן לא מאפשרים חיים. אם כן, הדרישה לחיים היא תנאים בינונים- לא חם מדי ולא קר מדי. הגלקסיה שלנו היא אחת מתוך מליארדי גלקסיות הקיימות ביקום וגם היא בינונית ומאפשרת היווצרות של מגוון כוכבים ובניהם כוכבי מערכת השמש.

אז מאיפה כל הבינוניות הזאת התחילה? הרעיון על תחילת היקום מתואר בעזרת תאוריית המפץ הגדול, המאוששת כל פעם מחדש ע"י מדידות ותצפיות. התאוריה טוענת כי היקום התחיל לפני 13.7 מליארד שנה, מאזור קטן וחם מאוד, שהכיל חלקיקים יסודיים בלבד. עם ה'התרחבות הגדולה' התרחשו תהליכים שעיצבו את היקום כפי שהוא כיום- נוצרו היסודות הראשונים מימן והליום, מהם לאחר מליארד שנה נוצרו הכוכבים הראשונים אשר יצרו את היסודות הכבדים יותר, בניהם חמצן, חנקן ופחמן הדרושים לקיום החיים.

היקום ממשיך להתפשט כך שלבסוף יפסיקו להיווצר כוכבים, הכוכבים הקיימים יפסיקו לייצר אנרגיה ואז לא ניתן יהיה לקיים חיים. לא רק שהיקום מתפשט, אלא הוא אף מאיץ בתנועת התפשטות זו, ועל כך העונק פרס נובל לשלושה חוקרים שמדדו את תאוצת התפשטות היקום.

כדה"א הוא כוכב בינוני, השמש הינה בינונית, הגלקסיה בנונית והכול נוצר במפץ גדול. השאלה האם המפץ הגדול, הוא לא גם מפץ בינוני, כחלק מסדרה של מפצים גדולים, כך שקיימים יקומים אחרים שונים, עם חוקים פיזקאלים שונים. רעיון זה נבע מקופרניקוס שאמר שאין שום דבר מיוחד בכדה"א, בשמש ובגלקסיה. הרעיון ליקומים מרובים גם מגיע מתאורטיקנים המנסים להסביר את הכוחות הבסיסים בטבע. מהמודלים שפותחו, מתקבלים אוסף אדיר של פתרונות, כך שלכל פתרון יש את היקום המתאים לו ועדיין לא ידוע איזה פתרון מתאים ליקום שלנו. מכיוון שלכל יקום חוקים פיזיקאליים שונים לא ניתן למדוד תופעות פיזיקאליות ביקום אחר עם הכלים שיש לנו ופותחו ביקום שלנו. היקום המכיל את המרחב והזמן מתפשט יחד עם גדלים אלו ולכן לכל יקום מרחב וזמן משלו.

היקום שלנו כמו כדה"א, השמש והגלקסיה הוא גם כן יקום בינוני, והוא לא מתפשט מהר מדי ולא קרס מהר מדי, ובכך היה מספיק זמן להיווצרות חיים. המסקנה המתבקשת היא שאם אנו רוצים למצוא חיים נוספים יש לחפש את הבינוניות שמובילה אליהם.

  {youtube}mS6fm01Qa98{/youtube}

 

FaLang translation system by Faboba