ברכות לדניאל מלר, סטודנט לתואר שלישי בהנחיית יעקב קרסיק, על זכייתו בפרס “מאמר מדעי מצטיין לשנת 2022” של אגודת מדעי הפלזמה והגרעין (Nuclear and Plasma Sciences Society), אשר הוענק בכנס הבינ"ל למדעי הפלזמה בוושינגטון, ארצות הברית, 22 - 25 במאי 2022. הפרס התקבל על מאמרם של דניאל מלר, סרגיי יפימוב, יעקב קרסיק ושותפים משוודיה, בריטניה וצרפת, אשר התפרסם בתחילת חודש יוני בכתב העת המדעי Physics of Plasma. המאמר סומן כ"בחירת העורך" בירחון והוצג עם זרקור בדף הבית של כתב העת.

במאמרם " Peculiarities of planar shockwave interaction with air–water interface and solid target" מציגים החוקרים תוצאות ניסויים אשר נערכו בגרנובל, צרפת ב European Synchrotron Radiation Facility (ESRF). בניסויים אלו נעשה שימוש בקרן X-ray עוצמתית על מנת לצלם את תהליך הפיצוץ החשמלי של חוטי נחושת דקים מתחת למים. בחלק מהניסויים הציבו החוקרים מטרת אלומיניום דקה ובחלק מהניסויים הניחו את חוטי הנחושת בעומק של כ 2 מילימטרים כאשר מעל יש אוויר.

דרך התמונות שהתקבלו הצליחו לחשוף כמה תופעות פיזיקליות מעניינות כמו תאוצה שנייה של החוטים, למרות שאנרגיה אינה מופקדת אל תוך החוטים ויצירה של אזורים במים בעלי לחץ שלילי. בנוסף, נצפתה התפתחות של אי יציבות הידרודינמית על הגבול בין האוויר למים עקב מעבר של גלי הלם חזקים הנוצרו כתוצאה מהפיצוץ. ההסבר לתופעות אלו הוא שעקב חימום החוטים על ידי הזרם דרכם, הלחץ בתוך החוטים גדל עד שלבסוף החוט התפוצץ. בעת הפיצוץ מהירות התרחבות החוט הגיעה למקסימום, לאחריו מהירות התרחבות החוט התחילה לרדת. בהינתן אמבט אינסופי של מים, מהירות זו צפויה היתה לדעוך עד אפס. אך, בהינתן גבול של אוויר - מים, הלחץ בסביבת החוט נהיה קטן יותר מאשר הלחץ בתוך החוט ולכן מהירות התרחבות החוט שוב עלתה, למרות ששום אנרגיה כבר לא היתה מופקדת אל תוך החוטים. מתוצאות ניסויים אלו עלה בידי החוקרים להעריך חלק מתכונות הפלזמה אשר נוצרה מהתאיידות ויינון חוטי הנחושת.

דניאל מלר זכה עד כה במהלך לימודיו במספר פרסים, בינהם פרס בארקר היוקרתי של אגודת מדעי הפלזמה והגרעין באפריל 2022.

כל הכבוד דניאל!