במחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת Physical Review Letters, פרופ' עמוס אורי ובוגרת הפקולטה ד"ר נעה זילברמן, כיום משתלמת פוסט דוקטורט באוניברסיטת פרינסטון, בחנו כיצד קרינה קוונטית – הידועה בשם קרינת הוקינג – נוצרת כאשר חור שחור נולד בקריסה כבידתית של כוכב. המחקר מראה שהקרינה מתחילה בעוצמה אפסית סמוך לפני החור השחור (אופק האירועים), והיא נבנית בהדרגה בעודה מתקדמת כלפי חוץ.
מאז שנות ה-70 ידוע כי חורים שחורים פולטים חלקיקים הנושאים אנרגיה במרחב-זמן (זוהי קרינת הוקינג שהוזכרה קודם). עם זאת, נותרה השאלה: מאין בדיוק נפלטת האנרגיה הזאת? לאורך השנים היו שורה של חוקרים ששיערו כי האנרגיה בוקעת ישירות מפני הכוכב הקורס – דבר שעשוי להוביל לפרץ פתאומי, שיכול אולי לשבש את תהליך הקריסה של הכוכב ואף למנוע לחלוטין את היווצרות החור השחור.
הניתוח החדש, המתבסס על מודל קריסה אידאלי למדי (בארבעה ממדי מרחב-זמן), מראה כי הקרינה הקוונטית מופיעה בהדרגה מהאזור הסמוך לחור השחור המתהווה – ולא בפרץ פתאומי מהחומר הקורס. ממצא זה פותר שאלה פתוחה ארוכת שנים, ותומך בתמונה היותר קונבנציונלית של קרינת הוקינג כתהליך הדרגתי ויציב, שלא יכול לשבש את היווצרות החור השחור בקריסה כבידתית.
לקריאה מלאה: https://doi.org/10.1103/p4bk-qg3n
(arxiv: https://arxiv.org/abs/2503.00622)
