נועה קפלן, סטודנטית לתואר שני בהנחית נועם סוקר, הציגה פוסטר בכנס בנושא סופרנובות (כוכבים מתפוצצים) במכון המצפה האירופי הדרומי (ESO) ליד מינכן וזכתה בפרס על פוסטר מצטיין.
הפוסטר מתאר מודל אשר מסביר עליות קצרות של מספר ימים בעוצמת ההארה (פיקים) בשלב דעיכת עוצמת האור של הסופרנובה שנמשכת מספר חודשים עד שנתיים. המודל שפותח על ידי נועה קפלן, מוחמד עכאשה (עוזר מחקר בטכניון ואיש סגל במכללה האקדמית כנרת), ונועם סוקר, מבוסס על סילוני גז שכוכב הנויטרונים (או החור השחור), הנותר במרכז הכוכב לאחר הפיצוץ, משגר.
הבעיה של מנגנון הפיצוץ של כוכבים כבדים לא פתורה, ובקבוצת המחקר של נועם סוקר מפתחים מודל בו סילונים מפוצצים כוכבים כבדים. סילונים כגון אלה מופיעים בהרבה מערכות אסטרופיזיקאליות ומהווים מפתח חשוב בהבנת בעיות רבות, כגון בעיית מנגנון הפיצוץ של כוכבים כבדים.
המודל אותו הציגה נועה מניח שכמה חודשים לאחר הפיצוץ כוכב הנויטרונים משגר למשך זמן קצר (שעות עד ימים) שני סילוני גז בכיוונים הפוכים ובמהירות קרובה למהירות האור. התנגשות סילוני הגז בחומר שנזרק בפיצוץ הסופרנובה עצמו הופך אנרגיה קינטית לאור, המגביר את עוצמת הקרינה כמה חודשים לאחר הפיצוץ. למודל חשיבות רבה בכך שהוא מחזק את ההנחה שלסילוני גז תפקיד חשוב בפיצוץ כוכבים כבדים.