שנה ללא פרופסור אמריטוס יאן גנוסר
מאת פרופסור אלכס גורדון, 17.09.21
לפני שנה, פרופסור יאן גנוסר, אדם בעל אצילות ואינטליגנציה יוצאי דופן, הלך לעולמו. יאן היה אדם שאין שני לו בגדלות רוח, ביושר ובהגינות. היו לו ידי זהב ולב זהב. הוא שנא את עברו, את שנות הכיבוש הנאצי בקראקוב, שבמהלכן הסתתר מפני הנאצים. הוא נהנה מההווה של ילדיו ונכדיו, שנולדו בהתרסה נגד הנאצים. הוא אהב את משפחתו והיה גאה בה ובתרומתו לעתיד המדינה היהודית. "נקמתי בנאצים", הוא אהב לציין בגאווה כשהביט במשפחתו המורחבת. יאן היה אדם מאושר כי הצליח לשרוד את האסונות הגדולים בזמן השואה. יאן היה אדם מאושר כי מצא לו משפחה אוהבת, מקצוע אהוב ומולדת יקרה לו עצמו ולקרוביו. לאחר שחווה את הפחד הגדול מרדיפות הנאצים, הוא היה להתגלמות של אומץ ועוז רוח. לאחר שלמד מהו רוע מוחלט, הוא הפך לאדם טוב לחלוטין. לאחר שלמד מה זה אי צדק מוחלט, הוא הפך לאדם צודק לחלוטין. יאן היה גבר נאה, הייחודי ביופיו החיצוני והפנימי. הוא התאפיין ביופי נפשי. היו לו עיניים כחולות שפלטו טוב לב וחוכמה. הוא היה אדם תובנה עם תחושה חדה של אמת ושקר. יאן היה אדם שנון. ההומור שלו התאפיין בחוכמה שלפעמים הייתה משולבת עם מרירות. יאן היה אדם חופשי במובן של ברוך שפינוזה. ב"אתיקה", שפינוזה מציג את חזונו על האדם האידיאלי, "אדם חופשי לחלוטין" אשר, מונע על ידי ההיגיון, חי חיים של שמחה המוקדשת למה שהכי חשוב - שיפור עצמך ואחרים. אנשים חופשיים, שאינם מוטרדים מתשוקות כגון שנאה, תאוות בצע וקנאה, מתייחסים לאחרים בנדיבות, צדק וחמלה. בהתמקדות בגמולי הטוב, הם נהנים מהנאות העולם הזה, אך במתינות. "האדם החופשי חושב פחות מכל על המוות", כותב שפינוזה, "וחוכמתו היא הרהורים לא על המוות אלא על החיים". יאן השתייך לקטגוריה של אנשים שנולדים רק פעם ב-1,000 שנה. יאן היה איש של חסד ואור, שנזקק לכל בני המשפחה, החברים והעמיתים. בשבילי, הקשר הרוחני עם יאן היה צורך קבוע. הוא הקרין אור וחום. השיחות איתו תמיד היו חשובות ומשמעותיות. הקשר איתו היה מחזק ומעשיר. מותו של יאן יצר ואקום. בלעדיו החיים נעשו דלים וחשוכים יותר.