זיהוי ראשון של מקור אסטרונומי לנייטירינם אנרגטיים

מדענים הצליחו לראשונה לזהות את מקורו של נייטרינו באנרגיה גבוהה, חלקיק אלמנטרי קל אשר עושה אינטראקציה חלשה מאוד עם חומר, אשר נמדד באמצעות גלאי IceCube . מיד עם המדידה הראשונית נעשה שיתוף פעולה נרחב ונערכו מדידות אסטרופיזיקאליות במספר אורכי גל בכדי להתחקות אחר מקור הקרינה. המקור זוהה כבלאזר (Blazar), חור שחור במרכז גלקסיה פעילה אשר פולט סילון יחסותי בכיוון כדור הארץ, במרחק 3.8 מיליאר שנות אור מאיתנו [1], [2].
בנוסף, קבוצת המחקר של IceCube בחנה מחדש את הנתונים שנאספו לאורך 9.5 השנים האחרונות אשר הגיעו מכיוון פליטתו של הנייטרינו, ומצאה כי נמדדו שטפי נייטרינו קודמים באנרגיות נמוכות יחסית אשר הגיעו מאותו המקור. תוצאותיהם מראות לראשונה כי בלאזרים עשוים להוות מקורות אסטרונומיים של שטפי נייטרינים באנרגיות גבוהות.

 

בידיעה שהתפרסמה באתר סוכנות החלל הישראלית [3] מסביר פרופסור אהוד בכר, דיקן הפקולטה לפיזיקה ובעבר ראש המכון לחקר החלל בטכניון המשתף פעולה עם פרויקט IceCube (אולם אינו שותף לפרסום הנוכחי), כי "עד היום לא הצליחו לזהות את המקורות האסטרונומיים של הנייטירינים הארנגטיים, כלומר הביטו לכיוון שממנו הגיעו חלקיקי הנייטרינו ולא זיהו מקור קרינה מוכר, שאליו ניתן היה לייחס את החלקיק. האירוע הנוכחי הוא הפעם הראשונה שבה זוהתה התפרצות אלקטרומגנטית (אשר נמדדה בתצפיות המשלימות) מכיוון חלקיקי נייטרינו באנרגיה גבוהה". הוא מוסיף ומסביר כי הזיהוי הנדון מעלה שחורים שחורים על-מאסיביים (היושבים במרכזי גלקסיות פעילות) מאיצים נייטרינים אנרגטיים כמו גם את הפרוטונים אשר יוצרים אותם. פרוטונים אלו מכונים קרינה קוסמית, אשר נמדדה ונמדדת בכדור הארץ כבר למעלה ממאה שנה, אך עד היום מקורה היה בגדר תעלומה. התגלית הנוכחית מצביעה על כך שהחורים השחורים העל-מסיביים מהסוג הזה, הבלזארים, יכולים להאיץ את הקרינה הקוסמית לאנרגיות של 1015 אלקטרון וולט ומעלה".



למסיבת העיתונאים המכריזה על התגלית (https://icecube.wisc.edu)

 

מקורות:
[1] Multimessenger observations of a flaring blazar coincident with high-energy neutrino IceCube-170922A

[2] Ice reveals a messenger from a blazing galaxy

[3] עידן חדש באסטרונומיה: זוהה "חלקיק רפאים" באנטארקטיקה שמקורו בחור שחור

מקור התמונה:
GRANT ET AL., SCIENCE, VOL. 361, 147 (2018) ADAPTED BY C. BICKEL/SCIENCE
(
http://science.sciencemag.org/content/361/6398/115.full)