מצלמת מטאורים בטכניון

עמרי כץ ואריאל וסטפריד, סטודנטים לתואר ראשון בפקולטה ומתנדבים "אדוקים" באגודה הישראלית לאסטרונומיה יזמו התקנת מצלמת מטאורים, שובל הנוצר מחומר בין כוכבי בעת פגיעתו באטמוספירה של כדור הארץ, שעובדת כחלק מרשת מצלמות מטאורים בינלאומית שהחלה להיפרש בעולם לפני כשנתיים. המצלמה הגיעה לארץ בתמיכת האגודה הישראלית לאסטרונומיה בתחילת 2020.

 

הסבר על פעולת המצלמה וחשיבותה – מאת עמרי כץ

מטרת רשת המצלמות היא ליצור מסד נתונים גדול של מטאורים שנראו ברחבי העולם. בנוסף למעקב אחרי מטרות מטאורים ידועים, תוצאה של מסד נתונים כזה יכולה להיות למשל גילוי מטרות מטאורים חדשים בלתי מוכרים (שעשויים להוביל לגילוי שביטים חדשים), כמו גם שימוש במספר מצלמות סמוכות לאיכון מסלולים של בולידים (מטאורים עוצמתיים במיוחד) שעשויה לסייע למציאת מטאוריטים ששרדו את החדירה לאטמוספירה.

 

החזון של יוזמי הרשת הוא ליצור אמצעי מדידה פשוט ובר השגה ולמצות ממנו את המידע. התצפית נעשית באמצעות מצלמות פשוטות יחסית, שדומות למצלמות אבטחה סטנדרטיות עם ראיית לילה. חלק ניכר מעיבוד המידע נעשה כבר על כרטיס שנמצא בסמוך למצלמה, כך שהמידע שמועבר לשרתי רשת המצלמות הוא ממוקד (ולכן אינו דורש תשתיות אינטרנט חריגות). נכון להיום ישנן 6 מצלמות בארץ: מצפה הכוכבים גבעתיים, מצפה הכוכבים ווייז במצפה רמון (שתי מצלמות), נאות סמדר בערבה, הטכניון והחרמון. מצלמות אלו מצטרפות לרישום ויזואלי אנושי שמתנדבי חטיבת המטאורים של האגודה הישראלית לאסטרונומיה מבצעים בזמן מטרות מטאורים משמעותיים. הנתונים מכל מצלמה עולים מדי בוקר לאתר רשת המצלמות. נתונים אלה כוללים בין השאר רישום של המטאורים שנצפו, ניתוח רדיאנטים (כיווני המטאורים), ותמונות של המטאורים.

בפגישה עם פרופ' ארי לאור בפקולטה, הועלו אפשרויות לפרויקטים שונים שניתן לבצע באמצעות המצלמה. אפשרות אחת כזו היא לנתח את התפלגות המטאורים לפי זמן ברמה של דקות כדי לבדוק האם ישנם "מיני שיאים" של קצב המטאורים, הן בזמן מטרות מטאורים והן עבור מטאורים ספורדיים. אנו באגודה הישראלית לאסטרונומיה וגם מנהלי רשת המטאורים מקווים שעם הזמן נתוני המצלמות יהפכו למהימנים יותר ברמה שתאפשר שימוש בנתונים אלו גם למחקרים אקדמיים.

 

בשגרה ניתן לראות מטאורים בודדים בלילה מתוך אזור עירוני כמו חיפה, אבל סמוך לשיאי מטרות מטאורים רואים הרבה יותר. לדוגמה, בסרטון הבא מה-12/12/2020, מופיע שיא מטר הג'מינידים מטר המטאורים החזק ביותר בשנה, שבו מאזורים חשוכים לגמרי ניתן לראות עשרות רבות של מטאורים בשעה.

 

לארכיון המצלמה בטכניון: http://istrastream.com/rms-gmn/?id=IL0007

 

קישור לסרטון הסבר על מצלמות המטאורים של אריה בלומנצוויג מהאגודה הישראלית לאסטרונומיה. הסרטון צולם סמוך לשתי המצלמות שנמצאות במצפה רמון.

 

בשמנו ובשם ועד האגודה הישראלית לאסטרונומיה, אנו מודים לדיקן הפקולטה פרופ' אהוד בכר ולאנטולי גולדמן על ההירתמות לפרויקט והתמיכה.