חורים שחורים הם מהאובייקטים האקזוטיים ביותר שחוזה תורת היחסות הכללית. בפתרונות המתמטיים הכי פשוטים שמתארים חור שחור מסתובב או טעון, פנים החור השחור למעשה מהווה גשר אל יקומים אחרים. אבל עד כמה רלוונטית התמונה הפנטסטית הזאת ליקום המציאותי? האם אפקטים קוונטיים יסתמו את הגולל על האפשרות למסע בין יקומים דרך חור שחור?
במאמר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת Physical Review Letters, הראו נעה זילברמן, אדם לוי והמנחה שלהם עמוס אורי בפעם הראשונה באמצעות חישוב מפורש התבדרות של שטפים קוונטיים באופק הפנימי של חור שחור טעון. זהו צעד משמעותי לקראת מתן תשובה על שאלת העֲבִירוּת, ושאלות עמוקות נוספות בנוגע לטבעו של המרחב-זמן בתוך חורים שחורים.