GALI תמונות

צוות פקולטי בראשות שלומית טרם ואהוד בכר פיתח ניסוי אשר ישוגר לתחנת החלל הבין-לאומית יחד עם שני ניסויים נוספים אשר תוכננו וייבנו בטכניון. הצוות כולל את הדוקטורנט רועי רחין, הפוסטדוקטורנט לוקה מולרי, הסטודנט לתואר ראשון סולומון מרוגלין, אנשי צוות המחקר אלכסנדר ודובין ועמיר פיגנבוים והצוות הטכני במכון לחקר החלל בטכניון. הניסויים ישוגרו לחלל עם איתן סטיבה, הישראלי השני בחלל.


סטיבה מתוכנן להמריא לחלל בתחילת 2022 במסגרת AX1, יוזמה של חברת Axiom Space שהיא המשימה הפרטית הראשונה לתחנת החלל הבינלאומית. החלק הישראלי במשימה נקרא 'רקיע' והוא נערך בניהול עמותת קרן רמון, שסטיבה הוא ממייסדיה, וסוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה. המטרה העיקרית: שימוש בתשתיות של תחנת החלל לביצוע ניסויים שתוכננו בישראל. הניסויים שבחרה קרן רמון, לאחר תהליך סינון ארוך וקפדני, הם ניסויים רב תחומיים המגיעים מעולמות תוכן מגוונים וצפויים להוביל לפריצות דרך טכנולוגיות, מדעיות ורפואיות שישפיעו על חיי האנושות בכדור הארץ ועל החיים מחוצה לו.


ניסוי GALI, Gamma-ray Burst Localizing Instrument, הינו מערכת חדשנית לגילוי קרינת גמא. הצבתה של המערכת בתחנת החלל תסייע בזיהוי קרינה זו, הנובעת מהתפרצויות עתירות אנרגיה בגלקסיות רחוקות. ההנחה המקובלת היא שהתפרצויות קרני הגמא הקצרות מגיעות ממיזוג של שני כוכבי נויטרונים – אירוע המייצר גם גלי כבידה. עם זאת, עד היום רק אירוע אחד כזה זוהה, ולכן יש מקום לשפר את יכולות האיכון של גלאי קרינת הגמא. הגלאי שפיתחו בפקולטה מבוסס על מאות גבישים קטנים המסודרים בתבנית ייחודית וקולטים את קרינת הגמא. על סמך האות היחסי הנקלט בכל גביש אפשר לשחזר את מיקום ההתפרצות בשמיים בדיוק גבוה. לדברי החוקרים, "יכולת זיהוי הכיוון עד כדי מעלות ספורות הוא החידוש של המכשיר שלנו, שיאפשר לנו ולאסטרונומים בכל העולם לכוון את הטלסקופים שלהם לאירוע, לחקור את ההתפרצות ולקשור אותה לאירועים אחרים כגון גלי כבידה". החדשנות שבגלאי GALI טמונה בשימוש בחיישנים קטנים משמעותית ממה שהיה בשימוש בעבר בגלאי קרינת גמא, אשר מסודרים במערך תלת ממדי חדשני. הודות לסידור ייחודי זה, ניסוי GALI מבטיח להיות מדויק מקודמיו על אף היותו קטן בהרבה.

 

לקריאה הכתבה המלאה על הניסויים שנבחרו ע"י קרן רמון בקרו באתר הטכניון.

הידיעה באדיבות דוברות הטכניון.